מה זה הנגשת אתרים?

בראש ובראשונה נדגיש כי לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. ובשל כך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו.

התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.
מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.

הגורמים החייבים בנגישות הם:

גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.
התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.

אילו שירותי אינטרנט חייבים בהנגשה?

שירותי אינטרנט החייבים בנגישות כוללים תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור.
יחד עם זאת, קיימים מספר מקרים אליהם התייחס המחוקק באופן מיוחד:
אם שירות או מידע אודות השירות ניתן באמצעות רשת חברתית, כגון פייסבוק או טוויטר, יבצע בהם נותן השירות רק את התאמות הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, אזי יש לדאוג שהטקסט הוא בצבע בולט יחסית לרקע.

תכנים שנוצרו על ידי צד שלישי:

אין לאחראי על אתר אינטרנט חובה להנגיש תכנים שהוא לא ערך או הפיק, ושלא נערכו או הופקו עבורו. לדוגמה, לאתר של עירייה מותר לשלב סרטון שפורסם על ידי חברת תיור באתר יו טיוב, גם אם בסרטון אין כתוביות, אבל אסור לו להעלות סרטון שהוא הפיק ללא כתוביות. דוגמא נוספת נוגעת לאתר של עסק המציג מסמך רישיון עסק שקיבל מהרשויות, כאשר מסמך זה אינו נגיש. האתר אינו חייב להנגיש את המסמך, מכיוון שהוא לא יצר אותו.
כמו כן, האתר לא יהיה אחראי על תכנים שצדדים אחרים מעלים לאתר שלו. לדוגמה, לוח מודעות באינטרנט לא יהיה אחראי לנגישות המודעות שהעלו הגולשים. יחד עם זאת, האתר המארח יעמיד לרשות הצד האחר תשתית המאפשרת את הנגשת התכנים (לדוגמה, אם האתר מאפשר לגולשים להעלות תמונות, עליו לאפשר להם להזין טקסט חלופי לתמונה).

נגישות מסמכים:

חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF, שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה).

נגישות מסמך מידע אישי:

ישנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד 31 בדצמבר 2021. לדוגמא, באתר חברת ביטוח מוצגים לכל לקוח דוחות רבעוניים של ביטוח המנהלים שלו. ואולם גם כיום, לאדם עם מוגבלות הזכות לקבל מסמך נגיש, וחובה להיענות לבקשתו, לפי האמור להלן:
יש לספק את המסמך הנגיש בתוך 14 יום מיום הבקשה.
יש לאפשר הגשת בקשה לקבלת מסמך נגיש באמצעות אתר האינטרנט של החייב.
החל מיום 1 בינואר 2022, מסמך כאמור שיופק, יהיה נגיש על פי תקן האינטרנט, ואם אין תקן כזה, יש להנגישו על פי האפשרויות הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.

נגישות וידיאו:

חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ₪.
רשות או גוף כאמור חייבים להנגיש תכני וידאו שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017.

כיצד מנגישים תכני וידאו:

התאמות בתכני הוידאו יבוצעו לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף Captions (Prerecorded) 1.2.2, כתוביות (הקלטה מראש), בלבד. כלומר, אין חובה להוסיף כתוביות לסרטים המשודרים בשידור חי לפי הנחיה 1.2.4 Captions (Live) ואין חובה להוסיף לווידאו תיאורי אודיו של התרחשויות לא מילוליות לפי הנחיות 1.2.3 Audio Description or Media Alternative (Prerecorded) והנחייה 1.2.5 (Audio Description (Prerecorded.
על מנת להנגיש וידאו של כנס, דיון או הרצאה, די לפרסם באתר תמלול או פרוטוקול נגיש של הנאמר בו.
חייב בהנגשת תוכני וידאו שמספק תכנית טלוויזיה בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

האם אפלקציות (יישומים) חייבות בהנגשה?

אפליקציות המיועדות למכשירים שאינם מחשב נייח או נייד, כגון טלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות.
לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק צריכה להיות נגישה.
יש להנגיש אפליקציות לפי דרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, אם יש תקן כזה. בהיעדר תקן ייעודי, יש להנגיש את האפליקציות לפי התקן הישראלי לנגישות אתרי אינטרנט ככל האפשר, ככל שהן רלוונטיות לאפליקציות, ובאמצעות הכלים שניתנים על ידי מערכת ההפעלה, עבור שתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. לדוגמה, אפליקציות מצופות לעבוד עם תוכנת קורא המסך המסופקת עם מערכת ההפעלה של הטלפון החכם. לצורך פעולה תקינה של קורא המסך יש לספק חלופות לתמונות, להגדיר כותרות (ככל הניתן) ולעשות שימוש בפקדים שניתן להפעילם עם קורא מסך.
עם זאת, קיים פטור מהנגשת אפליקציה, אם במקביל אליה יש לחייב אתר נגיש, אשר מספק שירות זהה והוא מותאם למכשירים סלולריים (אתר רספונסיבי).
חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש, ככל האפשר, המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

לוחות הזמנים להנגשה:

ראשית, יש חובה לבצע בדיקת נגישות של אתר אינטרנט קיים על פי טופס בדיקת נגישות אתרי אינטרנט.
ככלל, כל שירותי האינטרנט חייבים להיות נגישים.
מסמכים ישנים (מסמכים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017), אינם חייבים בהנגשה, וזאת גם אם הם מועלים לאתר חדש. למשל, קבצי PDF או WORD.
הנציבות מדגישה כי אתר חדש חייב להיות נגיש מייד עם עלייתו. לכן, אין לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה.
ייתכן כי עסקים קטנים לא יהיו חייבים להנגיש או כי החובה תידחה למועד מאוחר יותר, בהתאם לנתוני המחזור הכספי שלהם.

מי יכול לתבוע בגין היעדר נגישות ובאיזה מצב:

מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.
מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה.
מניין 60 הימים יחל מיום קבלת ההודעה על ידי החייב.

פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט:

פטור בשל נטל כבד מדי.
המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו.
לעניין דרך הוצאת פטור מנגישות בשירותי אינטרנט, יש לבחון את גובה המחזור, וכן להבחין בין מי שהאתר שלהם "קיים" (הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017) לבין אתר "חדש" (שהופעל לראשונה לאחר מועד זה).

אין צורך לפנות לנציבות:

מי שהמחזור שלו נמוך ממאה אלף ₪ או מוגדר כ"עוסק פטור" לעניין מס ערך מוסף, אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא "פטור עצמי" כאמור להלן.
מי שהמחזור שלו נמוך ממיליון ₪, והאתר שלו הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 ("אתר קיים") – אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא "פטור עצמי" כאמור להלן.

רשאים לבקש פטור מהנציבות:

מי שהמחזור שלו גבוה ממאה אלף ₪ והאתר שלו הופעל לראשונה לאחר 26 באוקטובר 2017 ("אתר חדש") – רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
מי שהמחזור שלו מעל מיליון ₪ רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
פטורים אלו אינם קיימים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.

פטור בשל נטל כבד מידיי – ללא פנייה לנציבות:

⦁ הפטורים המפורטים להלן, הינם פטורים עצמיים להם זכאי כל חייב שעומד בקריטריונים. אין צורך לפנות לנציבות כדי לאשר את קיום הפטור.
לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל-100,000 ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט.
⦁ לחייב בעל מחזור בין 100,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבד, שהפעלתם החלה לפני 26 באוקטובר 2017. אם חייב כזה בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש.
⦁ הפטור על האתר הקיים מותנה בכך שדרכי ההתקשרות לחייב לצורך קבלת שירות יפורסמו באתר האינטרנט שלו באופן נגיש, או באתר אינטרנט נגיש אחר, לפי הצורך. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל-3 השנים האחרונות, ובתנאי שהוא עדיין בגובה האמור.
⦁ יודגש, כי אם תוגש נגד החייב תביעה משפטית בשל אי נגישות שירותי אינטרנט, או יבוצע פיקוח מטעם הנציבות, יהיה עליו להציג את הפטור שהוציא, ואת הנתונים עליהם התבסס.
⦁ בחישוב היקף מחזור ההכנסות החייב בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר. אם בשנה מסוימת מחזור ההכנסות היה 0, שנה זו לא תיכלל בחישוב ממוצע ההכנסות.

פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית:

ככלל, בקשה לפטור מטעמים טכנולוגיים אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות, למעט כמפורט להלן.
אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.
מורשה נגישות שירות רשאי לאשר פטור לחייב אשר משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת.
מורשה יאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) שהינו בעל השכלה וניסיון בתחום נגישות שירותי אינטרנט.
מורשה הנגישות ימלא את טופס פטור מסיבות טכנולוגיות.
הפטור בשל סיבה טכנולוגית יהיה תקף עד 3 שנים ממועד הוצאתו, וניתן לחדשו עד 3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך יינתן רק באישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסיבות מיוחדות שיירשמו.
חייב שקיבל פטור מסיבה טכנולוגית יספק התאמות נגישות חלופיות. כמו כן יפרסם בהצהרת הנגישות את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את אישור הפטור הטכנולוגי.

פטור לאתר עם מיעוט נרשמים:

פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות.
תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מנגישות. תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.

* לפירוט נרחב יותר ותנאי נגישות אתר כחוק – לחצו כאן